מדריך להעמקה
Raw או Standard בפורקס: מחשבים את נקודת האיזון
דוגמאות מחושבות לספרד, עמלה בפתיחה ובסגירה ומטבע חשבון. מתי Raw זול יותר, מתי Standard עדיף ואיך נמנעים מספירת הספרד פעמיים.
מתי Raw זול יותר מ־Standard
חשבון Raw זול יותר בעסקה נתונה כשהחיסכון בספרד גדול מהעמלה הנוספת על פתיחה וסגירה, לאחר שממירים הכול לאותו מטבע. ספרד שמתחיל מאפס אינו אומר שהעסקה בחינם. כדי להשוות צריך את הספרד הרלוונטי לזמן המסחר, ערך הפיפס ואת העמלה לשני צדי העסקה.
בדוגמה בסיסית של EUR/USD בחשבון דולרי, לוט תקני של 100,000 אירו שווה 10 דולר לפיפס, כשפיפס הוא 0.0001 דולר לאירו. לכן עמלה של 7 דולר לעסקה מלאה שקולה ל־0.7 פיפס. אם Raw חוסך רק 0.5 פיפס לעומת Standard, העמלה גבוהה מהחיסכון. המספרים בדוגמאות הבאות היפותטיים ואינם הצעת מחיר.
קובעים את היחידות לפני שמחשבים
הגדירו עסקה מלאה כפתיחה וסגירה של אותו נפח. בדקו אם העמלה נקובה לכל צד או לכל הסבב, לכל לוט או לכל סכום מחזור. לוט אינו 100,000 דולר בכל צמד: במוסכמה של הדוגמה, EUR/USD נמדד ב־100,000 אירו. במוצרים אחרים גם גודל החוזה עשוי להשתנות.
לצורך הדוגמה נניח ספרד קבוע, ביצוע ללא החלקה וללא שינוי במחיר האמצע בין הפתיחה לסגירה. נתעלם זמנית ממימון לילה ומעמלות נוספות. אלה הנחות שמבודדות את מבנה התמחור; הן אינן תיאור של תנאי השוק. אם התעריף כולל מינימום עמלה או עיגול, צריך להוסיף אותם לפני שמסיקים מה יקרה בנפח קטן.
דוגמה מלאה: 1 לוט ו־0.10 לוט
נניח ש־Standard מציע ספרד של 1.2 פיפס ללא עמלת מסחר נפרדת, ו־Raw ספרד של 0.2 פיפס ועמלה של 3.50 דולר לכל לוט בכל צד. ערך הפיפס הוא 10 דולר ללוט, והעמלה גדלה באופן יחסי לנפח ללא מינימום.
אפשר לגלול את הטבלה לרוחב כדי לקרוא את כל העמודות.
| רכיב | 1 לוט | 0.10 לוט |
|---|---|---|
| Standard: עלות ספרד | 12 דולר | 1.20 דולר |
| Raw: עלות ספרד | 2 דולר | 0.20 דולר |
| Raw: עמלת פתיחה וסגירה | 7 דולר | 0.70 דולר |
| Raw: סך עלות הסבב | 9 דולר | 0.90 דולר |
| חיסכון ב־Raw | 3 דולר | 0.30 דולר |
למשל, ב־0.10 לוט העמלה בכל צד היא 0.35 דולר. החישוב משווה את אותו צמד ואת אותו נפח; הוא אינו משתמש בעמלת לוט מלא לעסקה של עשירית לוט.
למה לא מכפילים גם את הספרד בשתיים
קנייה ב־Ask ומכירה ב־Bid, כשהציטוט לא השתנה, משאירות הפסד בגובה ספרד אחד. בדוגמה הקודמת עלות הספרד של Raw היא 0.2 × 10 = 2 דולר ללוט, ואליה מתווספות שתי עמלות. הכפלת הספרד הקבוע בשתיים לצד שתי העמלות תנפח את העלות.
כשספרד הכניסה והיציאה שונים, מדידה מול מחיר האמצע משתמשת בחצי ספרד בכל צד: ממוצע שני הספרדים כפול ערך הפיפס והנפח. זו שיטת ייחוס עלות, לא תשלום נוסף שמופיע בהכרח בדוח. אם מחשבים רווח והפסד ישירות ממחירי הביצוע, השפעת הספרד כבר נמצאת בהפרש המחירים; אין להוסיף אותה שוב.
נקודת האיזון ודוגמה שבה Standard עדיף
במודל בלי עמלה ב־Standard, Raw זול יותר כאשר: הפרש הספרדים בפיפס גדול מעמלת הסבב ב־Raw חלקי ערך הפיפס לאותו נפח. בדוגמה של לוט מלא, 7 ÷ 10 = 0.7 פיפס. עם ספרד Raw של 0.2, ספרד Standard של 0.9 יוצר שוויון בעלות של 9 דולר.
אם Standard מציע בפועל 0.8 פיפס באותן הנחות, עלותו 8 דולר לעומת 9 דולר ב־Raw. אין צורך להניח שחשבון עם שם מסוים מנצח תמיד. כשכל העלויות יחסיות לנפח, הגדלת מספר העסקאות מכפילה את החיסכון או את ההפסד בהשוואה; היא אינה משנה את נקודת האיזון בפיפס. מינימום עמלה, הנחות מחזור או מחיר מנוי קבוע משנים את המודל.
מטבע החשבון יכול לשנות את התוצאה
נניח כעת חשבון באירו, EUR/USD בשער היפותטי קבוע של 1.10, ועמלת Raw היפותטית של 3 אירו לכל צד ללוט. ערך פיפס של 10 דולר שווה 10 ÷ 1.10, כלומר כ־9.09 אירו. עמלת הסבב היא 6 אירו, ולכן נקודת האיזון היא 6 ÷ (10 ÷ 1.10) = 0.66 פיפס. אין לחלק עמלה באירו בערך פיפס בדולר בלי המרה.
גם אצל ספק ממשי תעריף המטבע אינו בהכרח המרה פשוטה של תעריף הדולר. בעמוד החשבונות הבינלאומי של Eightcap מופיעים 3.50 דולר ו־2.75 אירו לכל צד ללוט תקני, לפי מטבע החשבון. אלה תעריפי העמוד המסוים; את הדוגמה ההיפותטית של 3 אירו אין לייחס ל־Eightcap.
משווים שעות ותנאים דומים
ספרד מינימלי בפרסום אינו מדגם של העלות בשעות שבהן אתם פועלים. לצורך השוואה מעשית, רשמו את אותו צמד בשעות דומות, את נפח העסקה, את העמלה שחויבה ואת מחירי הביצוע. הבדילו בין תצפיות בדמו לבין חיוב בחשבון אמיתי, ואל תהפכו תצפית אחת לממוצע חודשי.
להחזקה מעבר ליום יש להוסיף את תנאי המימון הרלוונטיים. החלקה, המרת מטבע ועמלות נוספות עשויות לשנות את העלות גם אם חישוב הספרד והעמלה תקין. אם העמלה ב־Standard אינה אפס במוצר שבחרתם, משווים את הפרש העמלות בין החשבונות. אין להעביר אוטומטית תעריף פורקס למניה, למדד או לזהב.
דף הבדיקה לפני בחירת חשבון
רשמו בשורה אחת את הצמד, גודל החוזה ומטבע החשבון; בשורה שנייה את הספרד ואת העמלה לכל צד; ובשורה שלישית את העלות המחושבת לסבב ואת העלויות שלא נכללו. אם אחד הנתונים חסר, שמרו אותו כנתון שצריך להשלים ולא כאפס. כך אפשר לעדכן תעריף בלי לבנות מחדש את כל ההשוואה.
השוואת FP Markets Standard ו־Raw עוסקת בהצעה של אותה חברה, והשוואת FP Markets ל־Eightcap עוסקת בבחירה בין ספקים. לחישוב רחב יותר המשיכו אל עלות המסחר הכוללת. הנוסחה כאן עוזרת להשוות עלות; החלטה על היקף המסחר דורשת בנפרד חישוב גודל פוזיציה וביטחונות.
